
חשיבה חיובית בניהול אינה התעלמות מקושי ואינה הבטחה שהכול יסתדר. היא היכולת לראות מגבלה באופן מפוכח, לזהות מה ניתן להשפיע עליו ולבנות צעד שמחזיר תנועה. בסדנה מנהלים מתרגלים שפה שמכירה במציאות בלי להגדיל חוסר אונים.הגישה משלבת אופטימיות אחראית עם בדיקת עובדות, אפשרויות ומשאבים. היא מועילה בשינוי, לחץ ואכזבה, כאשר הצוות זקוק גם לאמינות וגם לכיוון.
הסדנה מתאימה למנהלים ולצוותים בתקופה של שינוי, עומס או חוסר ודאות. היא שימושית כאשר השיח נע בין הכחשה וקלישאות לבין פסימיות משתקת, ונדרש מרחב שמאפשר גם אמת וגם פעולה.
אופטימיות מציאותית מחזיקה שתי אמיתות: המצב יכול להיות קשה, ויש פעולות שיכולות לשפר אותו. היא אינה מבטיחה תוצאה, אלא מחפשת אפשרות, משאב וצעד. כך היא שומרת על אמון ואינה דורשת מאנשים להרגיש אחרת ממה שהם מרגישים.המשתתפים לומדים להבחין בין עובדה, תחזית וסיפור. משפט כמו „זה לעולם לא יעבוד” הוא תחזית, לא עובדה. אפשר לבדוק על מה היא נשענת ומה צריך להשתנות כדי לנסות אחרת.
ממפים מה בשליטת המנהל, על מה הוא יכול להשפיע ומה אינו בידיו כרגע. החלוקה אינה נועדה לוותר, אלא להפנות מאמץ למקום שבו אפשר לפעול ולהפסיק לבזבז קשב על מאבק שאינו מקדם.בתחום השליטה מגדירים פעולה. בתחום ההשפעה מזהים שותפים ושיחה. בתחום שאינו בשליטה מבררים מה צריך לקבל, להתאבל עליו או להתכונן אליו.
מנהל שמבטיח הבטחה שאינו יכול לקיים פוגע באמון. גם מנהל שמשתף רק סיכון עלול להגדיל חוסר אונים. מסר אמין כולל מה ידוע, מה לא ידוע, מה נעשה ומה מצופה מן הצוות.המשתתפים מתרגלים ניסוח שמכיר ברגש בלי לקבע אותו: לא „אין מה לדאוג”, אלא „יש סיבה לדאגה, ואלה הצעדים והבדיקות שלנו”. בהירות ופעולה יוצרות בסיס לתקווה.
אפשר להשתמש בהכרת תודה ובזיהוי חוזקות כאשר הם מחוברים למציאות. שואלים מה סייע בעבר, מי תרם, איזה משאב קיים ומה ניתן להפעיל שוב. אין להשתמש בהם כדי להשתיק ביקורת או לכסות פגיעה.למידה מאירוע חיובי חשובה כמו למידה מתקלה. בודקים מה עבד, באילו תנאים והאם אפשר לשחזר אותו. כך החיובי הופך למידע ולא רק למצב רוח.
לאחר מיפוי המצב בוחרים צעד קטן שיש לו בעלות וזמן. הצעד צריך להיות מספיק משמעותי כדי ליצור למידה ומספיק מצומצם כדי שאפשר יהיה לבצעו. קובעים גם כיצד נדע אם הוא עזר.הפעולה אינה פותרת בהכרח את כל הקושי. היא מחזירה תחושת השפעה ומספקת מידע לצעד הבא. מנהל מחבר אותה למטרה רחבה ומתקשר לצוות את ההתקדמות ואת המגבלות.
המפתח המוביל הוא מנהיגות וביצוע: שמירה על כיוון, אחריות ותנועה גם בתקופה מורכבת. הסדנה מתחברת לחשיבה וקבלת החלטות דרך הבחנה בין עובדה לתחזית ובחירת תחום השפעה, ולתקשורת ובהירות דרך מסר שמכיר בקושי ומסביר את הצעד הבא.במודל 5 המפתחות, תקווה אינה תחליף לתוכנית. היא נוצרת כאשר מנהלים מחברים אמת, בחירה ופעולה שאפשר לראות.
לא במובן של התלהבות רגעית. הסדנה מפתחת שפה וכלים לאופטימיות מציאותית, תחומי השפעה וצעד מעשי. יכולה להיות בה אנרגיה, אך היא נשענת על עבודה ולא על הבטחות.
כן, כאשר היא מכירה במציאות ובכאב ואינה מצמצמת אותם. במצבים רגישים נדרשת התאמה מקצועית, והסדנה אינה טיפול נפשי.
כאן המוקד הוא מסגור, שפה ותקווה מציאותית. בעמוד החוסן המוקד רחב יותר: התמודדות, משאבים, התאוששות ושגרות צוות בתקופה מתמשכת.
כן. הדוגמאות והשפה מותאמות לרמת האחריות. כאשר הקבוצה נמצאת בתקופה רגישה, מבצעים אפיון זהיר ונמנעים מתרגילים שאינם מתאימים.
לא מבטלים רגש, לא מבטיחים תוצאה ולא הופכים ביקורת לחוסר נאמנות. מתחילים במה שקיים, נותנים מקום לקולות שונים ומחברים תקווה לפעולה ולבדיקה.
ספרו לנו מהו ההקשר, מי הקהל ומה נדרש ממנו כעת. נתאים פעילות שמכירה במציאות ומחברת תחומי השפעה, שפה ופעולה.